|
פתחו של גן העדן |
|
|
העיר בית שאן היא אחת הקדומות בערי ישראל ומאלה שמציעות לתייר שפע של ממצאים מדהימים מתקופות קדומות. התיאטרון הרומי שנבנה במאה השנייה לספירה והתגלה במקום לפני כמעט 50 שנים, הוא התיאטרון הרומי השמור ביותר בישראל. האזור כולו שופע מעיינות ובסמוך להם נפתחו אתרי תיירות רבים "גן עדן, אם בארץ ישראל הוא, בית שאן פיתחו", כך תיאר ריש לקיש, אחד התנאים החשובים במאה השלישית לספירה, את בית שאן. תיאור זה ומקורות נוספים, מעידים על חשיבותה של העיר בתקופות קדומות, ובעיקר בשיא פריחתה בתקופה הרומית-ביזאנטית. שפע המים באזור בית שאן, האדמה הפורייה והיבולים המוצלחים, כמו גם מיקומה הגיאוגרפי של העיר על פרשת דרכים המחברת בין הים לירדן, הביאו אותה למעמד של אחת הערים החשובות בעולם הקדום. החל מהאלף החמישי לפני הספירה ובמשך יותר מ-7,000 שנה הייתה העיר הנושאת את שמו של האל שן למוקד מאבקי שליטה של עמים רבים. האשורים, המצרים, היוונים, הרומאים, הערבים ואחרים שלטו בה וצבאות רבים עברו דרכה. שאול ובניו על חומת העיר בית שאן הייתה אחת הערים היחידות באזור הצפון שלא נכבשה ע"י שבטי ישראל בתקופת התנחלות השבטים בארץ. בימיהם של המלכים שאול ודוד היא הייתה בשליטתם של העמונים והפלשתים ונערכו עליה קרבות קשים. העיר נזכרת מספר פעמים בתנ"ך, בין השאר כאשר גופות המלך שאול ובניו נתלו על חומותיה לאחר התבוסה לפלשתים בגלבוע. אנשי יבש גלעד עשו חסד למלך ובניו כשהורידו את הגופות בחשכת לילה והביאום לקבורה בקבר ישראל (שמואל א' פרק לא'). בשנת 749 לספירה חרבה העיר כליל ברעידת אדמה, אך חשיפת הממצאים שנותרו באתר מאפשרת למבקר מפגש עם שרידים מהתקופה הכנענית בהם בית המושל המצרי ששוחזר במקום, הצצה לתקופתו של שלמה המלך והיכרות עם התרבות שהובאה לעיר על ידי אלכסנדר מוקדון. בתקופה ההלניסטית נקראה העיר "סקיתופוליס", בעקבות הסיפור על אל היין דיוניסוס שקבר בעיר את האומנת שלו וניסה ליישב בה את בני השבטים הסקיתים שהיו מקורבים אליו. בחפירות התגלו שרידי פסלו של דיוניסוס המעידים על פולחן שהיה רווח בעיר במקדש לאל היין. החשמונאים שכבשו את העיר בסוף המאה השנייה לפני הספירה, הושיבו בה התיישבות יהודית ואלה החזירו לעיר את השם בית שאן. לאחר הכיבוש הרומי בשנת 63 לפני הספירה, הפכה העיר להיות אחת הערים החשובות בצפון ישראל. העיר שחזרה להיות סקיתופוליס, התעצמה מאוד וכללה תושבים בני עמים שונים בהם יהודים, שומרונים ועובדי אלילים. שרידי התקופה הרומית-ביזנטית שהתגלו במקום מעידים על עוצמתה של העיר בתקופה זאת. אוצרות ארכיאולוגיים מדהימים החפירות הראשונות בעיר נערכו בשנות ה-20 של המאה הקודמת ומאז נעשו בה עבודות ושחזורים שהפכו את האתר למוקד התעניינות ועלייה לרגל של תיירים רבים. המבקרים בגן הלאומי בית שאן ובעתיקות שהתגלו בקרבתו נחשפים לאוצרות ארכיאולוגיים מדהימים שנותרו עדיין בחלקם או בשלמותם בהם התיאטרון הרומי השמור ביותר בישראל, בתי מרחץ מרשימים, עמודים מעוטרים, רצפות פסיפס שנותרו בצבעם הטבעי, מקדשים ומבני פאר. התיאטרון שנחשף בשנות ה-60 של המאה הקודמת, נבנה במאה השנייה לספירה, הוא מתנשא לגובה של 23 מטרים ובנוי משלוש קומות של עמודים. הקהל ישב בשלושה גושי מושבים שכללו כ-7,000 מקומות ומולו ניצבה במה למופעי דרמה. בקדמת הבמה הייתה אורכסטרה שבה ניגנה התזמורת. במקום התגלו גם שרידים של תיאטרון מהמאה הראשונה לספירה. ממערב לתיאטרון נחשף בית מרחץ מהתקופה הביזנטית, הגדול ביותר מסוגו שהתגלה בישראל. מסביב לבית המרחץ נבנו חדרים לטיפולים והנאות ובצדו הדרומי הוקמה רחבה ששימשה למפגשים חברתיים. משני צדי בית המרחץ התגלו שרידים של בריכות ששימשו את עשירי העיר לרחצה ושכשוך. נראה שהיה זה מעין "קאנטרי קלאב" של התקופה הביזנטית. לא רחוק מכאן התגלה בית מרחץ נוסף מהתקופה הרומית, שאף הוא היה ככל הנראה גדול בממדיו. טקסי פולחן לאל היין במהלך החפירות התגלו בעיר שני רחובות מרכזיים שבאחד נמצאו שרידי קרדו (רחוב חנויות) מרוצף בזלת ומשני צדדיו טורי עמודים. ממזרח לגן הלאומי התגלו שרידים של אמפיתיאטרון ששימש בתקופה הרומית למלחמות גלדיאטורים, אירוע שפסק לאחר ההכרזה על הנצרות כדת רשמית של האימפריה הרומית. ברחוב השני התגלה "נימפיאון" מזרקת מים מפוארת ולידה מקדש גדול. ברחבת המקדש נמצא עמוד ועליו כתובת המספרת על דיוניסוס אל היין ושרידי מזבחות ששימשו לטקסי פולחן. תל בית שאן החולש על הגן הלאומי מתנשא לגובה 50 מטרים וכולל בחובו 20 שכבות, בהן גם התקופה התנ"כית של העיר. ממרום התל ניתן לראות את הגשר הרומי הקטוע שנבנה מעל נחל חרוד. באזור זה נפתח לאחרונה פארק טיולים רחב ידיים הכולל גם שבילי אופניים, פינות מנוחה ומסלולים להולכי רגל. עמק המעיינות בשנים האחרונות התפתחה סביב העיר בית שאן תיירות משגשגת. הוקמו כפרי אירוח, נסללו דרכי טיולים לנסיעה באופניים, ברכב ממונע ואפילו בכרכרות רתומות לסוסים. אפשר לנסוע כיום בבטחה בדרך נוף הר הגלבוע ולעצור לתצפית במצפורים היפים שלאורכו, לטייל בדרכי נוף נוספות כמו דרך נוף נחל תבור המאפשרת למטיילים הצצה לנופי מים ייחודיים ועצירה בחניונים נוחים. בצד הצפוני של העמק מצוי שביל נוף רמות יששכר על שפע החניונים והמצפורים שבו. האזור מציע כיום שפע של אטרקציות כמו מרכז הצפרות בכפר רופין, הפארק האוסטרלי "גן גורו" בקיבוץ ניר דוד, ביו-תור בשדה אליהו, אתר התיירות בגשר הישנה ועוד. פעילויות אלה ואחרות נסמכות על הטבע הייחודי של האזור. בתחומי בקעת בית שאן מצויים כ-30 מעיינות מפכים שחלקם הגדול פתוח לביקורי מטיילים ללא תשלום. ברשימת המעיינות האלה ניתן לכלול את בריכת הקיבוצים, עין מודע, עין שוקק ועין צמד. בנוסף מוצעים למבקרים שלושה אתרי מים גדולים ומוסדרים כמו אתר הקמפינג גני חוגה, נחל עמל בניר דוד העומד לרשותם של אורחי חדרי האירוח "על שפת הנחל", ומעין גן השלושה הנמצא בגבולותיו של אחד הגנים הלאומיים הידועים באזור. לרשימה הזאת ניתן לצרף גם את הגן הלאומי כוכב הירדן ושמורת אירוס הגלבוע, פרח נדיר וייחודי לאזור שפורח במלוא הדרו ממש בימים אלה. לצפייה בסרט וידיאו על בקעת בית שאן ועמק המעיינות:
March 25, 2008 |
|
