|
אשקלון - קסם העולם העתיק |
|
|
העיר אשקלון היא מהקדומות בערי ארץ ישראל. שמה הילך קסם והיווה מוקד משיכה לטיילים, חוקרים, אנשי רוח ולוחמים, שנשבו בחמדותיה והעלו את רשמיהם על הכתב לאורך כל תקופותיה. תל אשקלון המצוי בלבו של הגן הלאומי אשקלון, מספר למעשה את סיפורה של ארץ ישראל החל מתקופת הברונזה הקדומה (סוף האלף הרביעי לפנה"ס), ועד לתקופה הממלוכית (המאה הי"ג לספירה). הממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו במשך השנים בתל וסביבותיו, מעידים על התיישבות רציפה באשקלון, ועל כך שהעיר הייתה במשך כל השנים בעלת חשיבות אסטרטגית, שלטונית ומסחרית מהמעלה הראשונה. כדי להגיע לגן הלאומי אשקלון, נוסעים בכביש מספר 4 ופונים בצומת אשקלון מערבה, לכיוון הים. נוסעים לאורך רח' בן-גוריון עד סופו ונגיע לצומת T. כאן פונים שמאלה ברחוב בן עמר וממשיכים עוד כ-300 מ' עד לכניסה לגן הלאומי. משך הסיור בפארק כשעה וחצי עד שעתיים. על דרך המשי ודרך הים אשקלון שימשה עיר נמל חשובה ששלטה על צמתי דרכים בעלי משמעות מסחרית כגון דרך המשי ממזרח הרחוק, ודרך הים, היא וויה מאריס הרומית שהובילה ממצרים ואפריקה, צפונה לעבר סוריה ומסופוטמיה. בתקופות מסוימות היא הייתה עיר עצמאית כמעט לחלוטין וקיימה מסחר ענף במוצרי חקלאות, טקסטיל, יין, כדרות, תכשיטים ועוד. כל עמי האזור, ברצותם לשלוט בחלק זה של העולם, פנו בראש ובראשונה לעבר אשקלון המבוצרת והחזקה. בכך הם הצהירו על כוונותיהם ועוצמתם. כולם, החל בכנענים והפלשתים, המשך באשורים, בבבלים בפרסים, ביוונים וברומאים וכלה בצלבנים ובמוסלמים, הותירו את חותמם בעיר. מהשער הכנעני עד למקדש החפירות הארכיאולוגיות שנערכו בתל אשקלון במהלך השנים, חשפו רק חלק קטן מאוצרותיה של העיר. גולת הכותרת של הממצאים הוא "השער הכנעני", הנמצא סמוך מאוד לכניסה ושם גם מתחיל הסיור. השער היחיד במינו, שבשלב זה אין אפשרות להיכנס ולעבור דרכו, היווה את אחד משערי העיר הכנענית. זהו השער הקשתי, הקדום ביותר בעולם. לפי הסברה הוא הוקם בשנת 1850 לפנה"ס לערך והשתמר בצורה מדהימה במשך אלפי שנים. ממצא מרתק נוסף הוא מקדש העיר הכנענית, המצוי מחוץ לשער, במורד החומה. בחפירות נחשף במקדש פסלון של הבעל בצורת עגל, עשוי ברונזה מצופה בכסף. המקדש שימש כנראה נוסעים וסוחרים שביקשו לשאת תפילה בטרם עלו לספינות אשר עגנו בנמל העיר. מגובה המצוק הליכה לאורך המסלול המסומן בחיצי הכוונה מובילה לנקודת התצפית הנמצאת בחלקו הצפון מערבי של השער. מכאן, ניתן לראות במבט פנורמי את כל חלקה הצפוני והמערבי של אשקלון המודרנית, ואת חוף ימה היפה. במבט לכוון דרום ומזרח ניתן לראות את גודלו ויופיו של תל אשקלון, וכן את מתווה סוללת העפר והחומה שהקיפה את העיר. משם יורדים לאורך שביל המצוק דרומה. בדרך ניתן להתרשם מגובה המצוק ותלילותו ומהים המשתרע לרגלי המצוק. המסלול ממשיך למרכז הגן ומאפשר לרדת מערבה לכוון חוף הרחצה המוסדר. מהחוף ניתן לראות את ביצורי העיר המרשימים. כאן ממשיך המסלול על החול הרך דרומה. משמאל ולמעלה, נראה חלקו המערבי של בית הקברות לכלבים מהתקופה הפרסית. בחפירות שנעשו במתחם נתגלו שרידיהם של כ- 1,000 כלבים אשר נקברו באופן מסודר, כנראה ע"י הפניקיים שיישבו אז באשקלון. בנקודה זו לאורך החוף מוצבת מידי שנה בעונת הרבייה חוות הקינון של צבי הים. בור על בלימה המשך המסלול מוביל אל חוף הסלע, האסור ברחצה, ולעמודי השיש התקועים אופקית בחומת הים. ייעודם של עמודים אלה אינו ברור ונראה כי שימשו בעבר לחיזוק החומה בנקודה שבה היה ממוקם שער הים של העיר. אפשר לסיים כאן את הסיור, ולעלות חזרה לעבר גרם המדרגות ומרכז הגן, או להמשיך בהליכה דרומה על החוף כדי לראות חלקים מהחומה ושרידי בורות מים ששימשו בימי המצור על העיר. בדיוק בנקודה בה מסתיימת החומה ומתחברת לים, אפשר לראות בור מים ענק מימי הביניים, אשר קרס בשלמותו וחציו נותר תלוי על בלימה.
זהו למעשה קצהו הדרומי של תל אשקלון ונקודת הסיום של הסיור. מכאן פונים צפונה כדי לעלות בגרם המדרגות ובחזרה למרכז הגן הלאומי.
February 25, 2008 |
|
